top of page

מה גופרית דו חמצנית עושה ביין ומהן השלכותיה?

ייצור יין הוא אמנות מדעית המשלבת טכניקות מסורתיות עם ידע מודרני. אחד המרכיבים המוכרים והנפוצים ביותר בתהליך ייצור היין הוא גופרית דו חמצנית (SO2), או סולפיטים. חומר זה, המשמש כבר מאות שנים בתעשיית היין, מעלה שאלות רבות לגבי השפעותיו, שימושיו ורמותיו ביינות מסחריים וטבעיים.


למה משתמשים בגופרית דו חמצנית?
 

גופרית דו חמצנית משמשת בתעשיית היין למספר מטרות חשובות:

  • שימור: גופרית דו חמצנית פועלת כחומר משמר, המונע חמצון ופגיעה בטעם ובארומה של היין.

  • מניעת חיידקים ושמרים לא רצויים: היא מסייעת במניעת התפתחות חיידקים ושמרים שעלולים להזיק ליין.

  • שליטה בתהליך התסיסה: גופרית דו חמצנית מאפשרת לייננים לשלוט בתהליך התסיסה ולהבטיח תוצאה סופית עקבית וצפויה.

ההשלכות על בני אדם

לשימוש בגופרית דו חמצנית קיימות השלכות בריאותיות. אצל חלק מהאנשים, במיוחד אלו הרגישים לגופרית, היא עלולה לגרום לתגובות אלרגיות כמו כאבי ראש, פריחה, בעיות נשימה ובמקרים חמורים יותר, התקפי אסתמה. עם זאת, הרמות הנמצאות ברוב היינות המסחריים אינן מהוות סיכון משמעותי לרוב האוכלוסייה.

יינות טבעיים עם כמות גופרית נמוכה במיוחד

רמות מקובלות של גופרית דו חמצנית ביינות מסחריים וטבעיים
 

  • רמות גופרית דו חמצנית ביינות מסחריים מוגדרות על ידי תקנים בינלאומיים ומקומיים. בארה"ב, המגבלה היא 350 חלקים מ"ג/ליטר ליינות מתוקים, ובאיחוד האירופי המגבלה היא 210-260 מ"ג/ליטר, תלוי בסוג היין. 

  • רמות גופרית דו חמצנית ביינות טבעיים אינן מוגדרות על פי תקנים, אך רמת הגופרית הדו חמצנית הכוללת המקובלת ביינות טבעיים נעה בדרך כלל בין 10 ל- 70 מ"ג לליטר על מנת שהיין ייחשב לטבעי.

ההבדל בין גופרית דו חמצנית חופשית לתוספת גופרית דו חמצנית
 

בתהליך ייצור היין, גופרית דו חמצנית נוצרת גם באופן טבעי כתוצאה מריאקציות התסיסה. זו היא הגופרית הדו חמצנית החופשית. עם זאת, על מנת לשמור על יציבות היין ולהגן עליו מפני קלקול, ייננים רבים מוסיפים גופרית דו חמצנית בכמויות מבוקרות.

סך כל הגופרית הדו חמצנית ביין (גופרית דו חמצנית חופשית + תוספת גופרית דו חמצנית) נקראת גופרית דו חמצנית כוללת, ולרוב מדברים במונחים של גופרית דו חמצנית כוללת או תוספת גופרית דו חמצנית, ולא מתייחסים לכמות הגופרית הדו חמצנית החופשית.
 

יינות מסחריים מול יינות טבעיים
 

אחד ההבדלים הבולטים בין יינות מסחריים ליינות טבעיים הוא רמת הגופרית הדו חמצנית.

  • ביינות מסחריים, השימוש בגופרית דו חמצנית הוא שכיח ונעשה בכמויות גדולות יחסית. המטרה היא להבטיח מוצר עקבי, בעל אותו מראה וטעם בכל שנת בציר, שיישמר לאורך זמן.

  • ביינות טבעיים, לעומת זאת, נעשה שימוש מינימלי, אם בכלל, בגופרית דו חמצנית - וגם זה רק בשלב הביקבוק ובכמות מינימלית. הייננים הטבעיים מעדיפים לסמוך על תהליכי הטבע וייצור היין עם מינימום התערבות. כתוצאה מכך, רמות הגופרית ביינות טבעיים הן נמוכות משמעותית, מה שמוביל לעיתים קרובות לטעמים וניחוחות מורכבים ובלתי שגרתיים, שנותנים ביטוי לענבים ולאדמה כפי שהם, ללא תיקונים. לכן, המראה והטעם של יינות טבעיים עשוי להשתנות משנת בציר אחת לאחרת, וגם תופעות כמו כאבי ראש לאחר שתיה של יין טבעי הן הרבה פחות נפוצות.

 

לסיכום
גופרית דו חמצנית היא חלק בלתי נפרד מתעשיית היין, עם תפקיד מרכזי בשימור והגנה על היין. בעוד שיש לה השפעות בריאותיות פוטנציאליות, הרמות המקובלות ברוב היינות המסחריים הן בטוחות עבור רוב האנשים.
עם זאת, המודעות כיום בעולם לחומרים כימיים שונים ביין בקרב חובבי יין הולכת וגוברת, ואיתה גם ההעדפה שלא להכניס חומרים כימיים מיותרים לגוף. יחד עם החיפוש אחר יינות יצירתיים ואותנטיים ששונים מיינות הסופרמרקט המוכרים ועשויים גם לבטא את טביעת האצבע הייחודית של היינן והטרואר, יינות טבעיים נותנים מענה מושלם לקהל היין המודע וההרפתקן.
ביינות הטבעיים של אנטיגו ניתן למצוא כמויות גופרית נמוכות ביותר שלא עולות על 40 מ"ג/ליטר סה"כ.
היינות הטבעיים של אנטיגו מגיעים עם תוספת גופרית מינימלית בזמן הביקבוק וחלקם גם מגיעים ללא תוספת גופרית כלל (ומכילים רק גופרית חופשית שנוצרה באופן טבעי בתסיסה). 

אזהרה: מכיל אלכוהול - מומלץ להימנע משתיה מופרזת

bottom of page